לפני כמה חודשים אחד המפעילים הזמין אותי להפעלה שלו, להסתכל, לרשום דגשים ולהגיד לו בסיום האירוע מה אני חושב שהיה טוב יותר ומה פחות. מבלי להיכנס ליותר מידיי פרטים, מה שקרה זה שהמופע היה פצצה! הילדים ישבו, צחקו, היו ממושמעים ונהנו. אבל ברגע שהמופע הסתיים והפיצות חולקו, הילדים במקום לשבת ולאכול בצורה רגועה – פשוט לא הפסיקו להשתולל, לרוץ, לריב, לצעוק ובעיקר לא להיות תחת שליטה. כן – שליטה זו בהחלט לא מילה גסה. האידיאל שלנו בתור מפעילים זה תמיד להיות בשליטה על המתרחש. אז… מה קרה שם בעצם? למה הילדים החליטו שהם מרשים לעצמם לרוץ ולהשתולל? ובכן – כמובן שכל אחד רשאי לנתח את הסיטואציה דרך העיניים שלו, אבל אני טוען שהכשל המרכזי היה במוזיקה.
אז… מהי הטעות ומהו הפתרון
בשניה שהמופע הסתיים, ישר התחיל השיר "כל הילדים קופצים רוקדים" בעוצמה שלא הייתה מביישת את הקלרה בתל אביב (מועדון ריקודים לקשישים שביננו). חשוב שנבין, המוזיקה שאנו מפעילים במהלך האירוע – היא זו שמכתיבה את הקצב, היא התופים של הלהקה, הקטר של הרכבת או כל אנלוגיה אחרת שנבחר. ואם נבין את זה – נוכל לנצל את זה לטובתנו. אגב אפשר לראות את העיקרון הזה מאוד יפה במועדוני סלסה – כשהמוזיקה מהירה אנחנו רוקדים מהר וכשהמוזיקה איטית אנחנו רוקדים לאט. כך גם בחתונות. כשהדיג'יי רוצה שנלך הביתה – הוא שם לנו גידי גוב (אין לי שום דבר נגדו אגב זו סתם בדיחה!).
דבר נוסף, סדר האירוע ידוע לנו מראש וכדאי שננצל את הידע הזה לטובת ההפעלה. אם אנחנו יודעים שהפסקת האוכל מגיעה לאחר המופע (ואנחנו יודעים – הרי אנחנו אלה שקובעים את הלו"ז של יום ההולדת, ואם אצלך זה עדיין לא המצב – כדאי שתגרום לזה לקרות בהקדם האפשרי). לכן – לא הגיוני שנשים שיר קצבי כל כך בכזה ווליום מטורף שבמקרה הספציפי הזה גם אשכרה אמר לילדים לקפוץ ולרקוד! (כל הילדים קופצים רוקדים…) וכן, בגלל שאנחנו שומעים את השירים האלו כל יום לפעמים אנחנו בלי כוונה כבר לא שמים לב למסר שהם מעבירים לילדים. מה שאותו קוסם היה צריך לעשות זה שבשניה שהמופע נגמר – לדאוג שיתנגן ברקע שיר רגוע ונעים כמו מתנות קטנות, אדון שוקו, ילד של אבא או אפילו סתם מנגינה רגועה. (תנסו פעם לרקוד ולהשתולל כשהשיר אדון שוקו ברקע ותבינו כמה שזה לא כיף, הילדים יוותרו על התענוג אני מבטיח).
הפיצות סוף סוף נגמרו? אפשר להתחיל בריקודים? קדימה – בואו נרים את הווליום, ונשנה את האווירה לסטטיק ובן אל (שאגב יכולים להעביר לכולנו שיעורים כי הם גאונים ואין ילד בישראל שלא מכיר אותם אבל זה כבר נושא אחר) ונתחיל בריקודים! בוא נראה את הילד שישאר אדיש לצלילי ה"טודו בום" וחבריו. לא יקרה, מילה שלי.
"כשהילדים מתחילים להשתולל יותר מידיי, הדבר הגרוע ביותר שאנו יכולים לעשות זה להיכנס ללחץ, להרים את הטונים ולזוז מהר יותר."
איך נוכל למנף את המוזיקה לטובתנו
אפשר לנצל את עיקרון המוזיקה כקצב לאירוע גם במהלך מופע הקסמים עצמו! אם למשל הילדים משתוללים יותר מידיי במהלך המופע, נוכל להכניס איזה קטע עם מוזיקה רגועה יותר שישנה את אווירת הבלאגן שנוצרה ויכניס את הילדים בחזרה לקשב בצורה רגועה יותר. גם אם אותו קטע מוזיקה היה אמור לבוא בכלל לקראת סוף המופע – השינוי הזה בסדר של המופע הוא מעולה והוא יחולל פלאים. בואו נכניס את זה פעם אחת ולתמיד לראש – אף ילד לא ישתולל לצלילי סע לאט של אריק איינשטיין (עליו השלום, זכר צדיק לברכה). זו עובדה בשטח.
דבר נוסף – כשהילדים מתחילים להשתולל יותר מידיי, הדבר הגרוע ביותר שאנו יכולים לעשות זה להיכנס ללחץ, להרים את הטונים ולזוז מהר יותר. מה שבפועל יפתור את הבעיה זה בדיוק הפוך! לשמור על קור רוח, לדבר חלש יותר אבל בצורה אסרטיבית, לזוז לאט ולשדר רוגע. ישנם עוד המון שיטות איך להתמודד עם ילדים מאתגרים ואפילו כתבתי על זה מאמר שתוכל לקרוא עליו כאן! שיהיה בהצלחה לכולנו ובואו לא נשכח – יש עבודה לכולם ובשפע! בואו נתרכז בנתינה הדדית ולא בתחרות שלילית ומיותרת. שיהיה בהצלחה לכולנו! לול הקוסם הדגול – קוסם לימי הולדת לילדים.
רוצה לקבל את חבילת השירים? שלח/י לי הודעה בפייסבוק – asael dreyer ואשלח לך!
